היום ברור שהשמנה מהווה סיכון בריאותי ואף מחלה בפני עצמה. הרפואה היום מציעה מגוון רחב של כלים למלחמה בהשמנה, שניתן להתאים באופן אישי לכל אחד. לא על הדיאטה לבדה- הכירו את כלי הנשק של הרפואה באחת המלחמות החשובות שלה.

מגוון הכלים לטיפול בהשמנה הולך וגדל, החל מהקפדה על הרגלי אכילה נכונים, ועד ניתוחים בריאטרים ומטאבוליים. בחירת הטיפול מתבססת אמנם במידה רבה על מידת עודף המשקל שלך (ביחידות BMI) , אך מושפעת מאוד גם ממצבך הרפואי והנפשי הכללי.

טיפולים בהשמנה לפי BMI

מהו מדד BMI?

ישנן דרכים שונות להגדיר השמנה, והנפוצה ביותר היא בעזרת מדד מסת הגוף (BMI), המשקלל את הגובה והמשקל. BMI של מתחת ל-25 נחשב משקל תקין, ומעליו קיימות רמות שונות של השמנה.

השמנה קשורה בקשר הדוק לעלייה בגורמי סיכון לתמותה ולתחלואה. ניתן לקשור השמנה למחלת הסוכרת (סוג 2, “סוכרת מבוגרים”), לעלייה בלחץ-הדם, לרמה גבוהה של כולסטרול בדם ולמחלות לב וכלי-דם. בנוסף, ישנו קשר הדוק בין השמנה לדום-נשימה בשינה, בריחת שתן, כבד שומני, אי-פוריות ודיכאון.

מחקרים רבים הוכיחו שהורדת משקל מבוקרת מפחיתה את סיכון למוות ולמחלות המקושרות להשמנה. לעיתים, די בירידה קטנה במשקל כדי למנוע התקדמות של מחלות ואף ‘להפוך’ לחלוטין את מהלך התקדמותן.

רמת סיכון נמוכה: BMI בין 25 ל-29.9

אם מדד ה-BMI שלך הוא בין 25 ל-29.9, ואין לך גורמי סיכון קרדיו-ווסקולרים (כמו יתר לחץ-דם, שומנים בדם וכדומה) או מחלות אחרות הקשורות להשמנה, עודף המשקל שלך מציב אותך ברמת סיכון נמוכה.

המטרה העיקרית של הטיפול בטווח BMI זה היא מניעת עלייה במשקל, והטיפול העיקרי הוא שמירה אורח חיים בריא, המתבטא בהרגלי אכילה נכונים והקפדה על פעילות גופנית.

פקטור חשוב שיכול לסייע לך לסגל הרגלי אכילה נכונים הוא השתתפות בתוכנית מעקב מסודרת. מי שביקר אצל הרופא, הדיאטנית או איש מקצוע אחר באופן קבוע כדי לבדוק את התקדמות הדיאטה, גם הצליח לרדת במשקל יותר ממי שלא עשה זאת. כמו-כן, שילוב פעילות גופנית עם דיאטה מורידה את אחוז השומן בגוף, מעלה את קצב חילוף החומרים, ומביאה להקלה במחלת הסוכרת.

חשוב לדעת, שניתן לשקול טיפול תרופתי גם עבור מדד BMI בין 27 ל-29.9, כאשר קיימת תחלואה נוספת הנגרמת מהשמנה. טיפול תרופתי במצב זה אפשרי עבור מי שעבר שינוי משמעותי באורח חייו מבחינת דיאטה ופעילות גופנית, אך לא הצליח להשיל יותר מ-5% ממשקל גופו במשך חצי שנה.

רמת סיכון מתונה: BMI בין 30 ל-34.9 או גורמי סיכון

עודף המשקל שלך מציב אותך ברמת סיכון מתונה, אם אתה עונה לאחד משני הקריטריונים הבאים:

    • מדד BMI בין 30 ל-34.9.
    • מדד BMI בין 25 ל-29.9, עם גורם סיכון כלשהו (סוכרת, יתר לחץ-דם או שומנים בדם).

בקבוצת סיכון זו נדרש טיפול אינטנסיבי שיתמקד בירידה במשקל ושמירה על משקל תקין לאורך זמן. הטיפול המועדף הוא שינוי התנהגותי, בדגש על דיאטה והגברת פעילות גופנית. עם זאת, עבור חלק מהאנשים בקבוצה זאת, ניתן יש לשקול טיפול תרופתי במקרים מסוימים גם לבחון ניתוח בריאטרי.

טיפול תרופתי: ישנם מספר טיפולים תרופתיים אפשריים שהוכחו כיעילים בנסיבות ומסוימות, ובהם: Victoza (שם רפואי: Liraglutide), Razin (שם רפואי: phentermine) ונוספים. מחקרים מצאו שטיפולים תרופתיים יעילים בהשוואה למתן פלצבו. [יח1] 

התאמת התרופה לאדם מבוססת על מחלות הרקע שלו ועל הסיכון הספציפי לו מנטילת התרופה. למשל, התרופה Metformin (שם רפואי: Metformin hydrochloride) משמשת לטיפול בסוכרת, אך “תופעת לוואי” שלה היא ירידה של כ-5% במשקל הגוף, ולכן יכולה לשמש לטיפול בהשמנה לא חמורה לאנשים הסובלים מסוכרת. באופן דומה, נטילה של התרופה Xenical (שם רפואי: Orlistat) לטיפול בעודף משקל, הוכחה כמשפרת מצבים של סוכר בדם, שומנים בדם ויתר לחץ-דם. עם זאת, Xenical משפיעה בשכיחות גבוהה על מערכת העיכול, ולכן לא נסבלת על ידי חלק מהמטופלים.

ניתוח בריאטרי: מי שנמצא בקריטריון זה מתאים לניתוח בריאטרי באחד משני מצבים: הראשון, כאשר מדובר בניתוח בריאטרי חוזר לאחר שניתוח קודם לא הביא לתוצאה הרצויה (ירידה בעודף המשקל הפחותה מ-50% בשנה הראשונה). השני, כאשר טיפול תרופתי לאיזון סוכרת לא הצליח להביא לאיזון רמת הסוכר בדם ושליטה ברמת הסוכרת. בישראל, כ-5.5% מלבד מהניתוחים הבריאטרים מבוצעים במי שנמצא בטווח מדד BMI זה.

רמת סיכון גבוהה: BMI בין 35 ל-40

אם מדד ה-BMI שלך נמצא בין 35 ל-40, עודף המשקל שלך מציב אותך בסיכון בריאותי ברמה גבוהה. אסטרטגית הטיפול במצב זה צריכה להיות אינטנסיבית ומולטי-פקטוריאלית. מלבד שינוי אורחות חיים, יש לבחון גם טיפול תרופתי, וניתוח בריאטרי.

טיפול תרופתי: לפי העקרון של התאמת תרופה שתביא לשיפור גם במחלות הרקע שלך, עם כמה שפחות סיכונים ותופעות לוואי.

ניתוח בריאטרי: בקריטריון BMI זה, תימצא מתאים לניתוח אם אתה סובל מתחלואה הנלוות להשמנה, וזה כולל: סוכרת סוג 2 (סוכרת מבוגרים), יתר לחץ-דם, מחלת לב איסכמית, שומנים בדם, תסמונת דום נשימה בשינה (סליפ אפניה), הפרעות בפוריות שהן משניות להשמנה, בעיות אורתופדיות שנובעות מהשמנה, כבד שומני, היווצרות קריש דם (אירוע טרומבואמבולי), או יתר לחץ תוך גולגלתי ממקור לא ידוע (Pseudotumor Cerebri).

חשוב לדעת, שניתוחים בריאטרים הראו יעילות רבה בירידה במשקל לאורך שנים ארוכות. בישראל מתבצעים כמעט 14,000 ניתוחים כאלו מידי שנה, כ-34.7% מהם במי שנמצא בטווח מדד BMI זה. אחוז הירידה במשקל העודף לאחר הניתוח משתנה לפי סוג הניתוח, אך אפשר לומר שבממוצע ישנה ירידה של בין 60% ל-87% בקרב מי שבחר להיות מנותח בניתוח בריאטרי.

מחקרים ארוכי טווח מלמדים על ירידה במוות ובמחלות הקשורות להשמנה בקרב מי שבחר בניתוח בריאטרי. הירידה במשקל בעקבות הניתוח הבריאטרי היתה משמעותית גם בהשוואה למי שבחר באפשרויות אחרות לטיפול בהשמנה. בקרב מי שעבר ניתוח בריאטרי היתה גם נסיגה משמעותית יותר של הסוכרת.

רמת סיכון גבוהה מאוד: BMI מעל 40

אם מדד ה-BMI שלך גבוה מ-40, עודף המשקל שלך מציב אותך בסיכון בריאותי ברמה גבוהה מאוד. גם במקרה זה יש לבחור באסטרטגית טיפול משולבת, ולשקול מלבד שינוי של אורחות חיים, טיפול תרופתי או ניתוח בריאטרי.

טיפול תרופתי: גם במקרה זה הטיפול יהיה לפי העקרון של התאמת תרופה שתביא לשיפור גם במחלות הרקע שלך.

ניתוח בריאטרי: קריטריון BMI זה מספיק לבדו להתאמה לניתוח, גם ללא ממחלות רקע, ואכן 59.8% מהניתוחים הבריאטרים בישראל הם בטווח BMI זה.

היזהרו מ"טיפולים בהשמנה" שאינם מומלצים

חשוב לשים לב גם לטיפולים שאינם מומלצים מבחינה רפואית ואף עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך.

שאיבת שומן אינה מומלצת מבחינה רפואית. למרות שיכולה להיות ירידה בכמות השומן כתוצאה מהפעולה האסטטית, שאיבת שומן אינה משפרת מדדים בריאותיים הקשורים למחלת ההשמנה ומחלות הקשורות אליה. גם שימוש בתוספי תזונה, או אקופונטורה (דיקור) לא הוכח מחקרית כמוריד תחלואה הקשורה להשמנה.

בבחירת טיפול בהשמנה יש לנקוט בהדרגתיות. חשוב לשים לב שגם בתוך טווח מדד BMI מסוים, ישנה עדיפות לטיפול באמצעות שינוי אורח חיים, ויתר הטיפולים צריכים להישקל באופן הדרגתי ורק כאשר טיפולים קודמים כשלו. איש צוות רפואי מוסמך יוכל לפרוס בפנייך את אפשרויות הטיפול המתאימות לך ביותר.

  1. “Obesity: Association with cardiovascular disease”, section on ‘Benefits of weight loss’. https://prnt.sc/s178dm https://prnt.sc/s178tk
  2. “Obesity: Association with cardiovascular disease”, section on ‘Benefits of weight loss’. https://prnt.sc/s178dm https://prnt.sc/s178tk
  3. “Obesity in adults: Overview of management “, section on “Identify candidates”. https://prnt.sc/s11oli
  4. “Obesity in adults: Behavioral therapy” and “Obesity in adults: Dietary therapy”.
  5. Thorogood A, Mottillo S, Shimony A, et al. Isolated aerobic exercise and weight loss: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Am J Med 2011; 124:747 https://prnt.sc/s17dh5 ; Shaw K, Gennat H, O’Rourke P, Del Mar C. Exercise for overweight or obesity. Cochrane Database Syst Rev 2006; :CD003817. https://prnt.sc/s17ezz
  6. “Obesity in adults: Overview of management” section on “Drug therapy”.. https://prnt.sc/s12gxm
  7. “Obesity in adults: Overview of management “, section on “Identify candidates”. https://prnt.sc/s11uds
  8. US Preventive Services Task Force, Curry SJ, Krist AH, et al. Behavioral Weight Loss Interventions to Prevent Obesity-Related Morbidity and Mortality in Adults: US Preventive Services Task Force Recommendation Statement. JAMA 2018; 320:1163. https://prnt.sc/s17o36
  9. Poobalan AS, Aucott LS, Smith WC, et al. Long-term weight loss effects on all cause mortality in overweight/obese populations. Obes Rev 2007; 8:503. https://prnt.sc/s17osq
  10. US Preventive Services Task Force, Curry SJ, Krist AH, et al. Behavioral Weight Loss Interventions to Prevent Obesity-Related Morbidity and Mortality in Adults: US Preventive Services Task Force Recommendation Statement. JAMA 2018; 320:1163. https://prnt.sc/s17o36Leblanc ES, O’Connor E, Whitlock EP, et al. Effectiveness of primary care-relevant treatments for obesity in adults: a systematic evidence review for the U.S. Preventive Services Task Force. Ann Intern Med 2011; 155:434. https://prnt.sc/s17plr
  11. Jensen MD, Ryan DH, Apovian CM, et al. 2013 AHA/ACC/TOS guideline for the management of overweight and obesity in adults: a report of the American College of Cardiology/American Heart Association Task Force on Practice Guidelines and The Obesity Society. J Am Coll Cardiol 2014; 63:2985. https://prnt.sc/s17qtk
  12. dams TD, Gress RE, Smith SC, et al. Long-term mortality after gastric bypass surgery. N Engl J Med 2007; 357:753. https://prnt.sc/s17rax
    Perri MG, Nezu AM, McKelvey WF, et al. Relapse prevention training and problem-solving therapy in the long-term management of obesity. J Consult Clin Psychol 2001; 69:722. https://prnt.sc/s17rzt
  13. https://www.ima.org.il/userfiles/image/Ne95_ObesitySur.pdf https://prnt.sc/s14r9b
  14. הרשם הלאומי לניתוחים בריאטרים המרכז הלאומי לבקרת מחלות והחברה הישראלית לכירורגיה מטבולית ובריאטרית סיכום שנת 2018 https://prnt.sc/s16xbx
  15. “Obesity in adults: Overview of management “, section on “Identify candidates”. https://prnt.sc/s127rf
  16. https://www.ima.org.il/userfiles/image/Ne95_ObesitySur.pdf https://prnt.sc/s14r9b
  17. הרשם הלאומי לניתוחים בריאטרים המרכז הלאומי לבקרת מחלות והחברה הישראלית לכירורגיה מטבולית ובריאטרית סיכום שנת 2018 https://prnt.sc/s16xbx
  18. אתר משרד הבריאות הישראלי, https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/disease_Registries/Pages/Bariatric.aspx https://prnt.sc/s17ivu
  19. “Bariatric operations for management of obesity: Indications and preoperative preparation”; “Bariatric procedures for the management of severe obesity: Descriptions”
  20. “Obesity in adults: Overview of management “, section on “Identify candidates”. https://prnt.sc/s127rf
  21. https://www.ima.org.il/userfiles/image/Ne95_ObesitySur.pdf https://prnt.sc/s14r9b
  22. הרשם הלאומי לניתוחים בריאטרים המרכז הלאומי לבקרת מחלות והחברה הישראלית לכירורגיה מטבולית ובריאטרית סיכום שנת 2018 https://prnt.sc/s16xbx
  23. “Obesity in adults: Drug therapy”, section on ‘Dietary supplements’; “Obesity in adults: Dietary therapy”; Acupuncture for the treatment of obesity: a review of the evidence. https://prnt.sc/s128y9 https://prnt.sc/s1298s

כתיבת תגובה