הפרעה בשומני הדם (דיסליפידמיה) היא מההפרעות הנפוצות ביותר שנלוות להשמנה. סוגים שונים של דיסליפידמיה, לרבות הפרעות כולסטרול, יכולים להגביר מאוד את הסיכון לתחלואה של כלי הדם והעורקים, כולל התקפי לב. הצהרה של מספר איגודים רפואיים בארצות הברית ובישראל קבעה שניתוח בריאטרי יכול להפחית את ערכי הטריגליצרידים והכולסטרול בדם במידה ניכרת.

לשומנים (ליפידים- Lipids) תפקיד חשוב בגופנו- הם מהווים מאגר מרכזי לאנרגיה, מבודדים אותנו מטמפרטורות קיצוניות, עוזרים לנו לייצר הורמונים ומרכיבים חלקים חשובים בתאים שלנו. עם זאת, מחקרים רבים הראו שעודף של רקמת שומן היא מחלה שמעלה משמעותית את הסיכון למחלות רבות, לרבות סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, שבץ ומחלות אחרות.

אחת הדרכים שדרכן השמנה פוגעת בבריאות שלנו היא באמצעות הפרעה להרכב השומנים בדם- הפרעות שנקראות לעיתים קרובות דיסליפידמיה (('הפרעת שומנים בדם') דיס- לא תקין, ליפיד- שומן, מיה- בדם) או היפרליפידמיה (('עודף שומנים בדם') היפר- יתר, ליפיד- שומן, מיה- דם). הן דיסליפדמיה והן היפרליפדמיה נבדקות בבדיקת דם פשוטה שלעיתים נקראת 'פרופיל שומנים בדם'.

דיסליפדמיה - קבוצה רחבה של הפרעות

על אף שלשומן יש תפקיד חשוב בגופנו כמויות גבוהות שלו בדם מעלות את הסיכון למחלות רבות ובראשן טרשת עורקים: מצב שבו תוצרי השומן מצטברים בדפנות העורקים, פוגעים בתפקודם ומעלים את הסיכון למחלות רבות ובראשן התקפי לב ושבץ. טרשת עורקים היא אחת החוליות המקשרות החשובות ביותר בין השמנה, דיסליפידמיה ותחלואה לבבית.

מחקרים מצאו שבין 75% ל-85% ממי שסובל ממחלה של כלי הדם בלב בגיל צעיר סובל גם מדיסליפידמיה. לשם השווה, באוכלוסייה הכללית מעט פחות מחצי מבני ה-60 סובלים מדיסליפידמיה.

איך מגדירים דיסליפידמיה:

  1. כולסטרול גבוה (Total Cholesterol): כולסטרול הוא שם לקבוצה גדולה של שומנים שמרכיבים את קרום התאים שלנו. את הכולסטרול אנחנו מייצרים בגופנו וגם צורכים במזון. רמת כולסטרול שנמוכה מ-200mg/dL (או 5.17 mmol/L)  נחשבת תקינה בדרך כלל. עם זאת, חשוב לשים לב לאיזון בין 'כולסטרול טוב' (HDL) ל-'כולסטרול רע' (LDL) ולזכור שהטווח התקין של רבים מהערכים משתנה בהתאם לגיל, למין ואף למוצא.
  2. כולסטרול 'טוב' נמוך (HDL Cholesterol): כולסטרול 'טוב' נקרא כך מכיוון שמחקרים מצאו שרמות גבוהות שלו דווקא מפחיתות את הסיכון למחלות לב וכלי דם. רמות 'כולסטרול טוב' גבוהות מ-60mg/dL נחשבות מצוינות בדרך כלל.
  3. כולסטרול 'רע' גבוה (LDL Cholesterol): כולסטרול 'רע' נקרא כך מכיוון שערכים גבוהים של LDL יכולים להגביר את הסיכון להתקף לב או לשבץ. ההחלטה לטפל ברמות LDL גבוהות תלויה בגורמים רבים ובהם הגיל והמין שלך, כמו גם מאפיינים נוספים שיכולים להגביר את גורמי הסיכון שלך.
  4. ריבוי שומנים בדם (Triglycerides): טריגלצרידים הם מהשומנים הנפוצים ביותר שאנחנו צורכים והם מהווים כ-95% ממכלל השומנים במזון. בדומה ל-LDL ולרמת כולסטרול כוללת, גם רמה גבוהה של טריגלצרידים יכולה להגביר את הסיכון לטרשת עורקים ולמחלות שונות. איגוד רופאי המשפחה בישראל מגדיר רמה נורמאלית של טריגליצרידים כפחות מ-150mg/dL.

מה גורם לדיסליפדמיה? תורשה, תזונה והשמנה

גורמים רבים יכולים להשפיע על רמות השומנים בדם. היום אנחנו יודעים שדיסליפידמיה מושפעת מאוד הן ממשקל גופנו והן מתורשתיות- באמצעות התכונות שירשנו מהורינו. לרוב מדובר בתורשה פוליגנית- כלומר תורשה מורכבת, שלא ניתן לתלות בגן אחד ושניתן להשפיע על התבטאותה באמצעות שינוי אורחות חיים או טיפול תרופתי.

כך למשל, באחד מהמחקרים נמצא של-70% ממי שסבלו מהפרעה של שומנים בדם יש הפרעה משפחתית. עם זאת, נמצא שגם במשפחות שבהן יש דיסליפידמיה ניתן למתן אותה באופן משמעותי על ידי ירידה במשקל והורדת צריכת השומן והכולסטרול בתזונה.

טיפול בהפרעת שומנים בדם

אם הרופא שלכם המליץ לכם להתחיל טיפול בגלל הפרעות שומנים בדם סביר שהוא המליץ לכם לשלב בין שינויים בתזונה (דיאטה), פעילות גופנית וטיפול תרופתי.

ההחלטה על בחירת הטיפול המדויקת תלויה בגורמים רבים, לרבות גורמי הסיכון האחרים שלכם לפתח מחלת לב וכלי דם- כמו סוכרת, גיל ומין.

תזונה ופעילות גופנית: אם יש לך רמות גבוהות של כולסטרול 'רע' סביר מאוד שהרופא ימליץ לך לבצע פעילות גופנית, להמעיט בצריכת מזון עשיר בשומן רווי ולהגביר את צריכת הירקות. חשוב לדעת שטיפולים אלה דורשים סבלנות והתמדה רבה ועל כן לא ניתן לחזות באיזו מידה יפחיתו את רמת השומנים בדמך ומתי.
מכיוון שקשה להסתמך על טיפולים אלה, רופאים רבים ממליצים להתחיל בטיפול תרופתי להורדת השומנים בדם עוד לפני שברור אם הצלחת להוריד את רמות השומן בדם שלך בדרכים אחרות.

תרופות: ישנן תרופות שיכולות לסייע בהורדת רמות ה'כולסטרול הרע' (LDL) בדם והנפוצות שבהן הן ככל הנראה הסטטינים (Statins). על פי הספרות המדעית, נראה שסטטינים הן תרופות יעילות להפחתת הסיכון למחלות כלי דם, התקפי לב, שבץ ותמותה. סטטינים מפחיתים את הייצור הטבעי של כולסטרול בגוף ומשפרים את הפינוי שלו. על ידי כך, סטטינים יכולים להוריד את רמות 'הכולסטרול הרע' בדם בטווח שיכול להגיע עד 25% ואפילו עד 55% מערכי הכולסטרול לפני הטיפול. ייתכן שסטטינים פועלים גם בדרכים אחרות להפחתת הסיכון הסיכון להתקפי לב ושבץ. למרות שרוב האנשים לא חווים תופעות לוואי משמעותיות בזמן הטיפול התרופתי, ייתכן שתחושו כאבי שרירים או חולשה במהלך הטיפול.

ניתוח בריאטרי: יכול לסייע בטיפול גם בדיסליפידמיה

מחקרים מצאו שכל עלייה של 5 נקודות במדד מסת הגוף (BMI), מעלה את הסיכון למחלה של כלי הדם של הלב בכ-29%. סיכון זה נגרם, בין היתר, בגלל הקשר שבין משקל עודף והשמנה לבין הפרעות שומנים בדם.

מחקרים שונים בחנו האם ניתוחים בריאטריים ומטאבוליים יכולים לשפר את פרופיל השומנים ולטפל בדיסליפידמיה ומצאו תוצאות מעודדות.

תוצאות אלה הביאו מספר גופים רפואיים מובילים בארצות הברית (איגוד רפואת ההשמנה, החברה לניתוחים בריאטריים ומטבוליים ואיגוד השומנים הלאומי) לקבוע שניתוח בריאטרי יכול לשמש טיפול רפואי יעיל בדיסליפידמיה והפרעות שומנים בדם למי שמתאים לעבור את הניתוח.

בין המחקרים עליהם התבססו הגופים המדעיים בהצהרתם:

  1. במחקר אמריקני שעקב אחרי 95 מטופלים שנה אחרי שביצעו ניתוח מעקף קיבה (RYGB) נמצא שרמות הכולסטרול הממוצעות ירדו ב-16% ושרמות הטריגליצרידים ירדו ב-63%. רמות ה'כולסטרול הרע' (LDL) ירדו ב-31% ורמות ה'כולסטרול הטוב' עלו ב-39%. בנוסף, נמצא ש-82% מהמטופלים שטופלו בתרופות להורדת שומנים בדם לא היו צריכים אותן לאחר הניתוח.
  2. מחקר אמריקני אחר שעקב אחרי 219 מטופלים בהשמנת יתר חולנית (BMI מעל 40) ובסוכרת שביצעו ניתוח מעקב קיבה (RYGB) מצא הפחתה של 40% ברמת הטריגלצרידים ועלייה של 20% בכולסטרול הטוב. שיפורים אלה נשמרו למשך שנתיים עד ארבע שנים לפחות לאחר הניתוח.

דיסליפידמיה: התוויה לניתוח בריאטרי ב-BMI מעל 35

המכון הלאומי האמריקני לבריאות (NIH) קבע בשנת 1991 את ההתוויות לניתוחים בריאטריים- רשימה של תכונות שקובעת מי יכול להפיק תועלת מניתוח מטאבולי. מאז, המלצותיו התקבלו והתקבעו במדינות רבות בעולם, לרבות בישראל. הן המכון הלאומי, הן משרד הבריאות הישראלי והן ההסתדרות הרפואית קבעו שקיומה של הפרעת שומנים בדם (דיסליפידמיה) ו-BMI שנע בין 35 ל-40 מהווה התוויה רפואית לניתוח בריאטרי במבוגרים מעל גיל 18.

לאור החשיבות הרבה בטיפול בדיסליפידמיה מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה שלכם בנוגע לטיפול המיטבי בהפרעת השומנים בדם על מנת להפחית את גורמי הסיכון לתחלואת לב וכלי דם. טיפול זה יכול לכלול שילוב בין דיאטה, פעילות גופנית, תרופות וניתוח בריאטרי.

  1. https://www.uptodate.com/contents/lipoprotein-classification-metabolism-and-role-in-atherosclerosis?search=Dyslipidemia&source=search_result&selectedTitle=5~150&usage_type=default&display_rank=5#topicContent
  2. https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9C_-_Cholesterol#.D7.91.D7.99.D7.95.D7.A1.D7.99.D7.A0.D7.AA.D7.96.D7.94_.D7.A9.D7.9C_.D7.9B.D7.95.D7.9C.D7.A1.D7.98.D7.A8.D7.95.D7.9C
  3. https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_-_Triglycerides_level
  4. https://www.uptodate.com/contents/high-cholesterol-and-lipid-treatment-options-beyond-the-basics?search=Dyslipidemia&topicRef=3440&source=see_link#topicContent

  5. https://huji-primo.hosted.exlibrisgroup.com/primo-explore/openurl?sid=Entrez:pubmed&id=pmid:16798484&vid=972HUJI_SP&institution=972HUJI&url_ctx_val=&url_ctx_fmt=null&isSerivcesPage=true -בפועל מתבסס על התקציר מ-UTD

  6. http://ovidsp.dc2.ovid.com/sp-4.04.0a/ovidweb.cgi?QS2=434f4e1a73d37e8c4cb0e1de38128890594d8753f2deb2ef2b60b3ff3f948fdbd23ac4bc50a6787f14e1618c06bb307a6b487b4af8a01321eafb135c53af7a56127d3d358c3e5737909526e64ee67f665e169899465f98e0e8740d65308762c06df675621ad6b1dfe1fc8e83dc65cd4c30771a86b077b7a88d7980f8da98899c3d3a5c632998e2fc83d7e5c472741dc4344b68d6c662085f78e3017c20ef40cabcf86a7eb95abd4a9911305206fe63243e43cf2c027ac1c8cec989071a4cefa48cdb7cc3d931211b2987e7b09659036fd2539cab1df31bd1364050ed3c3050cab3e011abee089764181f62b8b4a7f0bff0611db4fcc99ef37b6adc0077c2f1a9e198998b32626a373357b747be65574b

  7. https://www.ima.org.il/userfiles/image/Ne95_ObesitySur.pdf#page=24&zoom=100,0,0

כתיבת תגובה