נפש בריאה בגוף בריא: הקילוגרמים העודפים משפיעים על מצבנו הנפשי במעגל קסמים של הרס עצמי. מסתבר שהשלת המשקל לאחר הניתוח הבריאטרי יכולה להביא גם לשיפור במצב הנפשי. לפניכם כל המידע על הקשר שבין השמנה, מצב נפשי והניתוח הבריאטרי.

עד לפני שנים בודדות, מטרת הניתוח הבריאטרי היתה אחת: ירידה במשקל ושיפור במחלות הנלוות להשמנה (מחלות קרדיוווסקולריות, השמנה, יתר לחץ-דם וסכרת). מחקרים חדשים מלמדים שהניתוח הבריאטרי יכול לשפר גם את בריאות הנפש, ובייחוד מצבים הכוללים דיכאון, הפרעות אכילה, ודימוי גוף שלילי. עם זאת, ההשפעה הנפשית העמוקה של הניתוח יכולה להיות גם מסוכנת ולהביא להדרדרות במצב הנפשי עד כדי אובדות. כדי למנוע זאת,  תנאי לניתוח הוא אישורה של 'ועדה בריאטרית' מיוחדת הבוחנת את מצבם הנפשי של המועמדים לניתוח ואת מוכנותם לשנות את אורח חייהם.

מעגל הקסמים של דיכאון והשמנה

לא מפתיע לגלות, שמחקרים מצאו קשר ברור בין השמנה לבין נטייה ללקות בדיכאון ולסבול מדימוי גוף שלילי, ובמיוחד כאשר מדובר בנשים צעירות. שני המצבים מזינים זה את זה, במעגל קסמים של הרס עצמי. רעיונות שונים מסבירים את הקשר בין המצבים, ביניהם:

דימוי גוף שלילי: התרבות המודרנית מקדשת דימוי גוף רזה, וגורמת למי שאינו מצליח לעמוד בסטנדרט הרזון לחוות דימוי גוף שלילי. מחקרים מראים קשר ברור בין השמנה לבין דימוי גוף שלילי, כשקבוצת הסיכון לכך היא נשים, גיל צעיר, השמנה שהחלה בגיל צעיר, והפרעות אכילה.

סטיגמה חברתית: הסובלים מעודף משקל מכירים היטב את הביקורת לה הם נתונים מצד החברה. מחקרים הוכיחו שאנשים שמנים סובלים מסטיגמה הרואה בהם עצלנים ו'חסרי שליטה עצמית'. הסטיגמה קיימת במערכת חינוך, בקבלה לעבודה ואפילו בשירותי הבריאות. כל זאת, למרות שהשמנה הוכרה כמחלה כרונית המחייבת התייחסות רפואית על-ידי ההסתדרות הרפואית בישראל. בידוד חברתי וקשיי לימודים ותעסוקה ידועים כגורמים המכבידים על מצב נפשי.

השפעת המצב הרפואי: סובלים מהשמנה הם בעלי סיכון גבוה יותר לבעיות בריאותיות כמו סכרת, יתר לחץ-דם וכאבי מפרקים.[5] מצב רפואי ירוד באופן כרוני מעלה את רמות החרדה, ומרע את המצב הנפשי.

מעגל הקסמים של הפרעות אכילה והשמנה

תחת הכותרת הפרעות אכילה קיימת קשת רחבה של מחלות נפשיות המאופיינות בתחלואה גופנית שנלוות להפרעה הנפשית, בהן: אנורקסיה, בולמיה וסוגים שונים של אכילה בצורה כפייתית.

הפרעות אכילה מעלות את הסיכוי להשמנה, והן קשורות להשמנה בקשר דו-כיווני. מחד, השמנה מהווה גורם סיכון לפיתוח הפרעות אכילה. מהצד השני, השמנה היא גם התוצאה של הפרעות אכילה כמו בולמיה נרווזה ואכילת בינג' (הפרעת אכילה המתבטאת בבולמוסי אכילה). לסובלים מהפרעות אכילה סיכוי גבוה יותר להשמנה, והם גם נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במצבים רפואיים הקשורים להשמנה (מחלות קרדיוווסקולריות, יתר לחץ-דם, וסכרת), מאשר מי שסובל מהשמנה ללא הפרעת אכילה.

ההשפעות הנפשיות של ניתוח בריאטרי - ירידה של 74% בדיכאון

אין זה מפתיע שרבים מהפונים לניתוח בריאטרי סובלים מהפרעות נפשיות, ובמיוחד דיכאון (19% מהמנותחים) ואכילת בינג' (17% מהמנותחים). שיעורים אלו גבוהים מהשיעור הכללי של הפרעות אלו באוכלוסייה.

מחקרים רבים תומכים בכך שניתוח בריאטרי יכול לסייע בשיפור מצב ההפרעות הנפשיות הללו, ואף להביא להחלמה בחלק מהמקרים. ניתן לראות את הבסיס הפסיכולוגי בכך שמי שבוחר בניתוח בריאטרי מחליט למעשה לעשות צעד אקטיבי על מנת לשנות את מסלול חייו.

דיכאון: קיים קשר בין הניתוח הבריאטרי לבין שיפור במצב הדיכאון. מטא-מחקר שכלל מעל 50,000 נבדקים לפני ואחרי ניתוח בריאטרי מצא ששכיחות הדיכאון בקרב המנותחים ירדה לאחר הניתוח ב-8%, וההשפעה העצומה היתה על עוצמת הדיכאון, שפחתה בשיעור של 74% לאחר הניתוח.

הפרעות אכילה: מחקרים שמראים ירידה בשכיחות הפרעות אכילה לאחר הניתוח.[5] בין היתר, ישנה ירידה בשכיחות הפרעה האכילה מסוג אכילת בינג', אכילה סלקטיבית ואכילה בלתי מרוסנת. הנתונים הללו נשארו יציבים גם בחלוף 7 שנים מיום הניתוח.

איכות חיים ודימוי גוף: מספר מחקרים הראו שיפור באיכות החיים של המנותחים, ובמיוחד בדימוי הגוף לאחר הניתוח.

אובדנות - והניתוח הבריאטרי

בקרב החולים לאחר ניתוח בריאטרי נמצא שיעור אובדנות גבוה יותר ביחס לאוכלוסייה הכללית, כש-70% ממקרי האובדנות התרחשו עד שלוש שנים לאחר הניתוח. הרקע לאובדנות יכול להיות סיבות פסיכולוגיות שקדמו לניתוח, אכזבה מהירידה במשקל לאחר הניתוח, או חוסר הסתגלות לשינוי באורח החיים הנדרש לאחר הניתוח. הנתונים המדאיגים הביאו לכך שבמסגרת ההכנה לניתוח נבחן גם מצבו הנפשי של המועד לניתוח.

האם אתה מתאים לניתוח הבריאטרי: תנאי סף פיזיולוגים והערכה פסיכולוגית

ניתוח בריאטרי מומלץ רק למי שמדד מסת הגוף שלו (BMI) גבוה מ-40, או שאותו מדד גבוה מ-35, ובנוסף ישנן מחלות רקע כמו מחלות קרדיוווסקולריות, לחץ-דם גבוה, סוכרת או מחלות אחרות.

בנוסף למדדים הפיזיולוגים, ההשפעות הנפשיות הרחבות של הניתוח הבריאטרי, הביאו לכך שלפי נהלי משרד הבריאות, לפני הניתוח נדרשת הערכה נפשית. בהערכה בוחנים האם המועמד כשיר נפשית לעבור את הניתוח, והאם יש לו מסוגלות לשנות את אורחות חייו ולהתמודד עם תקופת ההחלמה הממושכת לאחר הניתוח.

ההערכה הפסיכולוגית של הפונים לניתוח כוללת ועדה המכונה 'ועדה בריאטרית', הכוללת כירורג, פנימאי, דיאטנית, עובד סוציאלי או פסיכולוג, ורופאים נוספים לשיקול דעתו של הרופא המנתח. בעת ההערכה נבחנים דפוסי האכילה של הפונים לניתוח, כולל הפרעות אכילה, רמת המוכנות לשינוי באורח החיים, ניסיונות דיאטה בעבר והסיבות לכישלונן, וגורמים נוספים. הועדה בוחנת האם קיימת פתולוגיה פסיכיאטרית כלשהי, בדגש על הפרעות אכילה ודיכאון, ויתכן שגם יתבקש אישור מפסיכיאטר מטפל לכך שלמועמד יש כשירות נפשית לביצוע הניתוח.

ישנם מצבים ספציפיים בהם ייבחן בקפידה יתרה הצורך לבצע את הניתוח הבריאטרי: הפרעת אכילה פעילה, ניסיונות אובדניים בעבר, רקע פסיכיאטרי שמעלה חשש לכך שהמנותח לא יסתגל לשינוי באורח החיים לאחר הניתוח, ואנשים ללא תמיכה משפחתית או חברתית.

  1. Dixon JB, Dixon ME, O'Brien PE. Depression in association with severe obesity: changes with weight loss. Arch Intern Med 2003; 163:2058.
  2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18089140
  3. Flint SW, Čadek M, Codreanu SC, et al. Obesity Discrimination in the Recruitment Process:"You're Not Hired!". Front Psychol 2016; 7:647; Ul-Haq Z, Mackay DF, Fenwick E, Pell JP. Meta-analysis of the association between body mass index and health-related quality of life among adults, assessed by the SF-36. Obesity (Silver Spring) 2013; 21:E322.
  4. https://sukeret.mednet.co.il/2018/05/122938/
  5. UpToDate,” Overweight and obesity in adults: Health consequences”.
  6. Stice E. Risk and maintenance factors for eating pathology: a meta-analytic review. Psychol Bull. Sep 2002;128(5):825-848.
  7. Dawes AJ, Maggard-Gibbons M, Maher AR, et al. Mental Health Conditions Among Patients Seeking and Undergoing Bariatric Surgery: A Meta-analysis. JAMA 2016; 315:150.
  8. van Hout GC, Boekestein P, Fortuin FA, et al. Psychosocial functioning following bariatric surgery. Obes Surg 2006; 16:787; van Hout GC, van Oudheusden I, van Heck GL. Psychological profile of the morbidly obese.Obes Surg 2004; 14:579.
  9. Guisado JA, Vaz FJ. Personality profiles of the morbidly obese after vertical banded gastroplasty. Obes Surg 2003; 13:39; Buddeberg-Fischer B, Klaghofer R, Sigrist S, Buddeberg C. Impact of psychosocial stress and symptoms on indication for bariatric surgery and outcome in morbidly obese patients. Obes Surg 2004; 14:361.
  10. Dawes AJ, Maggard-Gibbons M, Maher AR, et al. Mental Health Conditions Among Patients Seeking and Undergoing Bariatric Surgery: A Meta-analysis. JAMA 2016; 315:150.
  11. Morseth MS, Hanvold SE, Rø Ø, et al. Self-Reported Eating Disorder Symptoms Before and After Gastric Bypass and Duodenal Switch for Super Obesity–a 5-Year Follow-Up Study. Obes Surg 2016; 26:588;
  12. Devlin MJ, King WC, Kalarchian MA, et al. Eating pathology and associations with long-term changes in weight and quality of life in the longitudinal assessment of bariatric surgery study. Int J Eat Disord 2018; 51:1322.
  13. Kalarchian MA, King WC, Devlin MJ, et al. Psychiatric Disorders and Weight Change in a Prospective Study of Bariatric Surgery Patients: A 3-Year Follow-Up. Psychosom Med 2016; 78:373.
  14. Sarwer DB, Wadden TA, Moore RH, et al. Changes in quality of life and body image after gastric bypass surgery. Surg Obes Relat Dis 2010; 6:60; Hrabosky JI, Masheb RM, White MA, et al. A prospective study of body dissatisfaction and concerns in extremely obese gastric bypass patients: 6- and 12-month postoperative outcomes. Obes Surg 2006; 16:161;Dixon JB, Dixon ME, O'Brien PE. Body image: appearance orientation and evaluation in the

    severely obese. Changes with weight loss. Obes Surg 2002; 12:65.

  15. https://www.ima.org.il/userfiles/image/Ne95_ObesitySur.pdf

  16. https://www.health.gov.il/hozer/mr33_2013.pdf

  17. הנחיות החוג לכירורגיה בריאטרית בהסתדרות הרפואית מאוגוסט 2017

כתיבת תגובה