ניתוח שרוול הוא הניתוח הבריאטרי הנפוץ ביותר בעולם? מהי הפרוצדורה הניתוחית? מהן השפעות הניתוח בטווח הארוך? ומהם הסיכונים שחשוב להכיר? כל המידע החשוב לפני שצועדים אל לחדר הניתוח.
ניתוח בריאטרי מסוג שרוול מבוצע באופן לפרוסקופי (באמצעות פתחים זעירים בעור, ללא צורך בפתיחה של הבטן) ומוסרת בו בין 70% ל – 80% מהקיבה. מלבד הקטנת נפח הקיבה, לניתוח השפעה הורמונלית משמעותית, במסגרתה מוגברת תחושת השובע ומדוכאת תחושת הרעב במהלך היום.
למה בכלל לפנות לניתוח בריאטרי?
הפנייה לניתוח בריאטרי נעשית כדי לטפל בהשמנה חולנית ובמחלות הנלוות להשמנה. טיפול שמרני בהשמנה, הכולל דיאטה ופעילות גופנית או טיפול תרופתי טו טיפול אנדוסקופי, לטיפולים אלה תופעות לוואי ומדובר בטיפול ארוך טווח ולכן יש צורך להתייעץ עם מנתח בריאטרי על מנת לקבל את הטיםול המיטבי .
לניתוח השרוול השפעה גם על מחלות ומצבים הנלווים להשמנה, ובהן מחלות לב, לחץ-דם גבוה, שומנים בדם, תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה (סליפ אפניה- OSA), ואי-פריון על רקע השמנה. באופן ספציפי, הניתוח יכול לסייע למי שסובל בנוסף להשמנה גם מסוכרת סוג 2 (סוכרת מבוגרים).
למי מתאים ניתוח בריאטרי מסוג שרוול?
ככלל, ניתוח בריאטרי מומלץ רק למי שמדד מסת הגוף שלו (BMI) גבוה מ-40, או שאותו מדד גבוה מ-35, ובנוסף ישנן מחלות רקע המושפעות מהשמנה כמו מחלות קרדיוווסקולריות, לחץ-דם גבוה, סוכרת, כבד שומני או מחלות אחרות. במסגרת בחינת מועמדותך לניתוח, תיבחן גם נכונותך לערוך שינויים משמעותיים באורח חייך, בהם שינוי הרגלי אכילה, וביצוע פעילות גופנית.
חשוב לדעת, במקרים של ריפלוקס קיבתי( GERD, Gastroesophageal reflux disease ) יש לברר עם הכירורג הבריאטרי מהו הניתוח האידאלי.
מהי הפרוצדורה הניתוחית?
ניתוח שרוול מבוצע באופן לפרוסקופי (ניתוח זעיר פולשני). כלומר, הניתוח נעשה ללא צורך בחתך ניתוחי ארוך לפתיחת האזור הרלוונטי בבטן, אלא באמצעות מספר חתכים קטנים מאוד (עד 10 מ"מ).
מטרת הניתוח היא להפוך את הקיבה ל"שרוול", על-ידי הסרת כ70%-80% מנפח המקורי והשארת קיבה צרה בצורה של שרוול או בננה. נפח הקיבה לאחר הניתוח צפוי להיות בין 80 ל-150סמ"ק.
השפעת הניתוח על המטבוליזם בגוף
ניתוח שרוול שייך לקבוצה של ניתוחים הקרויים 'ניתוחים מטאבוליים', לצד ניתוחים כמו מעקף קיבה. ניתוחים אלה משפיעים על הגוף לא רק באמצעות שינויים במערכת העיכול, אלא גם באמצעות השפעה על חילוף החומרים (מטאבוליזם) בגוף. השפעה זו מתווכת באמצעות מנגנונים שונים, בהם:
- שינוי הורמונלי: זהו השינוי בעל האפקט המשמעותי ביותר בניתוח השרוול, והוא מושג בעיקר בגלל כריתה של החלק העליון של הקיבה, הפונדוס. הסרת חלק מהקיבה מביאה לירידה משמעותית בהרומון הרעב (גרלין) ולהפרשה הורמונלית שמגבירה את תחושת שובע. חשוב לדעת שאלו אותם מנגנונים הורמונליים אשר מעודדים השמנה בקרב החולים בסוכרת מסוג 2, וכך למעשה מסייע הניתוח גם להפחתת המצב הסכרתי-כך שמושגת הטבה בשליטה על הסוכרת גם ללא קשר לירידה במשקל בדרך כלל.
- הורדת צריכת הקלוריות: נפח הקיבה ה"חדשה" קטן בצורה משמעותית, ולכן תחושת השובע והמלאות לאחר אכילה צפויה להיות בשלב מוקדם יותר, בו נצרכו רק מעט מזון.
מהם היתרונות של ניתוח שרוול? בישראל משילים 79% מהמשקל העודף
היתרון המרכזי של ניתוח בריאטרי מסוג ניתוח שרוול הוא ירידה ארוכת טווח במשקל, שמושגת שניתוח לפרוסקופי שהוא בעל סיכונים נמוכים יותר ביחס לניתוח רגיל- 'פתוח'.
מחקרים מהעולם מראים שמי שבחר בניתוח צפוי להשיל בממוצע 49%-81% מעודף המשקל שלו בטווח של 3 עד 5 שנים לאחר הניתוח. נתונים שנאספו בישראל מגלים ירידה ממוצעת בשיעור של 78.8% מעודף המשקל של הישראלים שבחרו בניתוח שרוול.
ומה קורה בטווח הארוך? סקירה של תוצאות הניתוח בטווח הארוך הראתה הפחתה ממוצעת בשיעור של 54.8% מעודף המשקל בחלוף 8 שנים.
חשוב לדעת שלניתוח השרוול יש השפעה מיטיבה גם על תחלואה הנלוות להשמנה. הדבר נכון במיוחד עבור חולים בסוכרת מסוג 2, משום שהשינוי ההורמונלי שמושג בניתוח מביא לדיכוי של המנגנון האחראי לסכרת.
מהם הסיכונים של הניתוח?
הסרה של 80% מהקיבה היא פעולה בלתי הפיכה, ומכאן גם החשש להשפעות של הניתוח בטווח הארוך. בשל הסרת חלק משטח הספיגה בקיבה, קיים סיכון לירידה בספיגת ויטמינים ומינרלים, וחשש למחסור של הגוף בחומרים אלו.
כמו-כן, קיים סיכוי לעלייה חוזרת במשקל (10 ק"ג יותר מהמשקל הנמוך ביותר לאחר הניתוח (ולא מהמשקל לפני הניתוח)), והסיכוי לכך בטווח של שנתיים הוא בשיעור 5.7%, ובטווח זמנים של 6 שנים בשיעור של 75.6%.
סיבוכים נוספים שעלולים להתרחש בסמוך לביצוע הניתוח הם: צורך בניתוח חוזר עקב סיבוכים (10% מהניתוחים), דימום (9.3% מהניתוחים), היצרות של שרוול הקיבה שנותר (5% מהניתוחים), וסיבוכים נוספים שסיכוייהם נמוכים יותר.
האם יש מה לעשות כאשר הניתוח לא מביא לתוצאות הרצויות?
בניתוחים בריאטרים ירידה לא מספקת במשקל מוגדרת בדרך כלל כירידה בשיעור של פחות מ-50% מעודף המשקל ההתחלתי בשנה הראשונה לאחר הניתוח. הכישלון יכול להיות תוצאה של אי-שינוי אורח החיים והתזונה, שימוש בתרופות הגורמות להשמנה, ובאופן ספציפי לניתוח שרוול תיתכן עלייה חוזרת של הורמוני רעב או הרחבה של הקיבה המוקטנת שנותרה לאחר הניתוח.
אם מאחוריך ניתוח בריאטרי מסוג שרוול, ועלית לאחר הניתוח במשקל ביותר מ-10 ק"ג ביחס למשקל הנמוך ביותר לאחר הניתוח, מומלץ להתייעץ עם רופא. קיימת אפשרות לביצוע של ניתוח חוזר, שבמהלכו יומר ניתוח השרוול לניתוח מסוג מעקף קיבה, או שתתווסף טבעת לקיבה, שתגביל באופן משמעותי יותר את נפחה.
De Lorenzo A, Soldati L, Sarlo F, Calvani M, Di Lorenzo N, Di Renzo L. New obesity classification criteria as a tool for bariatric surgery indication. World journal of gastroenterology: WJG. 2016;22(2):681–703.
https://www.ima.org.il/userfiles/image/Ne95_ObesitySur.pdf
https://asmbs.org/patients/bariatric-surgery-procedures
https://asmbs.org/patients/bariatric-surgery-procedures
Trastulli S, Desiderio J, Guarino S, Cirocchi R, Scalercio V, Noya G, et al. Laparoscopic sleeve gastrectomy compared with other bariatric surgical procedures: a systematic review of randomized trials. Surgery for obesity and related diseases: official journal of the American Society for Bariatric Surgery. 2013;9(5):816–29.
https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/bariatric_2015.pdf
Diamantis T, Apostolou KG, Alexandrou A, Griniatsos J, Felekouras E, Tsigris C. Review of long־term weight loss results after laparoscopic sleeve gastrectomy. Surgery for obesity and related diseases: official journal of the American Society for Bariatric Surgery. 2014;10(1):177–83.
Lauti M, Kularatna M, Hill AG, MacCormick AD. Weight Regain Following Sleeve Gastrectomy־a Systematic Review. Obesity surgery. 2016;26(6):1326–34.
Robinson AH, Adler S, Stevens HB, Darcy AM, Morton JM, Safer DL. What variables are associated with successful weight loss outcomes for bariatric surgery after 1 year? Surgery for obesity and related diseases: official journal of the American Society for Bariatric Surgery. 2014;10(4):697–704.
