השמנה הוגדרה לאחרונה על-ידי ההסתדרות הרפואית בישראל כמחלה לכל דבר. למרות שהרפואה ידעה במשך עשרות שנים שהשמנה מעלה את הסיכון לסוכרת, יתר לחץ-דם ומחלות נוספות נדמה שהיום אנחנו יודעים להתמודד איתה טוב מאי פעם. מה הסיכונים הכרוכים בהשמנה וכיצד הרפואה מצליחה להילחם בה בשנת 2020?
לאחרונה הגדירה ההסתדרות הרפואית בישראל את ההשמנה כמחלה כרונית, והצטרפה למגמה עולמית שבמרכזה הכרה בהשמנה כגורם הפיך שפוגע קשות באיכות ובתוחלת החיים. מדובר בשינוי תפיסתי, לפיו הסובלים מהשמנה אינם צריכים להתגבר על המחלה בכוחות עצמם בלבד, אלא להעזר בארגז הכלים הרחב שיש לרפואה המודרנית להציע.
שינוי חשוב זה מגיע על רקע עלייה בשיעור ההשמנה בעולם ובישראל, בה אחד מכל ארבעה סובל מהשמנה או עודף משקל.
מה מוגדר מבחינה רפואית כהשמנה?
ישנן דרכים שונות להגדיר השמנה ואחת הנפוצות שבהן היא בעזרת מדד מסת הגוף (BMI), המשקלל את הגובה והמשקל.
BMI של מתחת ל-25 נחשב משקל תקין, בין 25 ל-29.9 כמשקל עודף, בין 30 ל-35 כהשמנה ו-BMI גבוה מ-40 כהשמנה חולנית.
בנוסף על BMI גבוה, ניתן להגדיר גם מי שסובל מהשמנה בטנית משמעותית (היקף מותן של מעל 102 ס"מ לגברים ומעל 88 ס"מ בנשים), או שהעלה יותר מ-10 ק"ג מאז גיל 18 כמי שנמצא ברמת סיכון גבוהה יותר לתחלואה שקשורה להשמנה.
השמנה: גורם מוביל לסוכרת, לחץ דם גבוה ואף דיכאון
השמנה קשורה בקשר הדוק לעלייה בגורמי סיכון לתמותה ולתחלואה. ניתן לקשור השמנה למחלת הסוכרת (סוג 2, "סוכרת מבוגרים"), לעלייה בלחץ-הדם, לרמה גבוהה של כולסטרול ושומנים בדם (דיסליפידמיה) ולמחלות לב וכלי-דם. בנוסף, התגלה קשר הדוק בין השמנה לדום-נשימה בשינה (OSA), בריחת שתן, כבד שומני, אי-פוריות ודיכאון. בדרך כלל, ככל שההשמנה חריפה יותר, כך עולה הסיכון לחלות במחלת אלה.
מחקרים רבים הוכיחו שהורדת משקל מבוקרת מפחיתה את סיכון למוות ולמחלות המקושרות להשמנה. לעיתים, די בירידה קטנה במשקל כדי למנוע התקדמות של מחלות ואף 'להפוך' לחלוטין את מהלך התקדמותן.
כמה משקל צריך לרדת כדי לשפר את הבריאות?
שיעור הירידה הרצוי במשקל שונה בין אדם לאדם, וצריך להיקבע בהתייעצות בינך לבין הרופא שלך על בסיס הנחיות רפואיות עדכניות. עבור מרבית האנשים, רידה התחלתית ברת השגה במשקל הגוף היא בשיעור של 5%-7% ללא ניתוח, בקצב של לפחות 2 ק"ג בכל ארבעה שבועות. מחקרים הראו שדי גם בירידת משקל קבועה בשיעור קטן על מנת לשפר מדדי בריאות רבים ובהם לחץ דם, גלוקוז בדם ומדדים אחרים. עם זאת, עבור רבים השינוי הדרוש הוא ירידה של 30% במשקל הגוף, ושינוי זה אפשרי לרוב רק באמצעות ניתוח בריאטרי הידוע גם כניתוח מטאבולי.
הטיפול בהשמנה- מדיאטה, דרך תרופות ועד לניתוח מטאבולי
הטיפול בהשמנה נקבע באופן אישי בהתאם למאפיינים הפיזיים והנפשיים שייחודיים לכל אחד מאיתנו. בעוד שחלק מהמטופלים נמצאים במשקל עודף ויכולים להפחית את גורמי הסיכון שלהם באופן משמעותי באמצעות דיאטה ופעילות גופנית, חלק מהמטופלים יוכלו להפחית ממשקל הגוף ולהקטין את גורמי הסיכון לאורך זמן באמצעות ניתוח מטאבולי.
דיאטה: רובנו נתחיל את הניסיון לרדת במשקל בשינוי התזונה שלנו ('דיאטה'). בשנים האחרונות ישנן מגוון דיאטות, כשחלקן מתמקדות בסוג המזון (ללא פחמימות, ללא שומנים וכד'), ואחרות מתמקדות בכמות הקלוריות. לפי מחקרים, קיימת עדיפות לדיאטה המתמקדת בספירה הקלורית, כך שסך הקלוריות הנצרכות יהיה נמוך מסך הקלוריות שהוצאו.
גורם חשוב שיסייע לך להתמיד בדיאטה ולרדת במשקל הוא השתתפות בתוכנית מעקב מסודרת. מחקרים הראו שמי שביקר אצל הרופא, הדיאטנית או איש מקצוע אחר באופן קבוע כדי לבדוק את התקדמות הדיאטה, גם הצליח לרדת במשקל יותר ממי שלא עשה זאת.
פעילות גופנית: יש חשיבות רבה לפעילות גופנית במסגרת שינוי אורח חיים. שילוב פעילות גופנית יחד עם דיאטה מורידה את אחוז השומן בגוף, ומביאה לשיפור במחלת הסוכרת. באופן כללי, המלצת משרד הבריאות הישראלי היא לעסוק בפעילות גופנית בעצימות בינונית במשך 150 דקות מצטברות (לפחות) בשבוע או במשך 75 דקות בשבוע בעצימות גבוהה. בנוסף, מומלץ לבצע פעילויות לחיזוק שרירי הגוף לפחות פעמיים בשבוע.
עם זאת- פעילות גופנית כאמצעי לירידה במשקל צריכה להיות מלווה על ידי איש מקצוע על מנת להבטיח שגרת אימונים יעילה ובטוחה, המתאימה את עצמה לכושרך הגופני הנבנה.
טיפול תרופתי: ישנם מספר טיפולים תרופתיים אפשריים שיישקלו עבור בעלי מדד BMI מעל 27 לפחות, ובתנאי שהם לא הצליחו לדבוק בדיאטה או פעילות גופנית.
מכשירים: ישנם מספר מכשירים המסייעים לטיפול בהשמנה, והשימוש בהם מומלץ רק למי שהתרופות לא מספקות לו מענה טוב, ולמי שמסרב או לא מתאים לניתוח בריאטרי. בין המכשירים המוצעים ניתן למצוא מכשיר המוחדר בניתוח ועוטף את הקיבה כך שיגביל את נפח הקיבה (LAGB, Laparoscopic adjustable gastric banding), מכשיר המגרה את העצבים הסמוכים לקיבה כך שהמוח "יחוש" שהקיבה מלאה (Electrical stimulation (vagal blockade) systems), החדרה כירורגית של "בלון" לקיבה באופן שימלא את הקיבה ויגרום לתחושת מלאות מהירה, ומכשירים נוספים.
ניתוח בריאטרי: ניתוחים בריאטריים או מטאבוליים הם קבוצה של ניתוחים שהראו יעילות רבה בירידה במשקל לאורך שנים ארוכות. בישראל מתבצעים כמעט 14,000 ניתוחים כאלו מידי שנה, וכמעט מחצית מהניתוחים מבוצעים באנשים צעירים בני 18-39. שיעור הירידה במשקל העודף לאחר הניתוח משתנה לפי סוג הניתוח, אך אפשר לומר שבממוצע ישנה ירידה של בין 60% ל-87% במשקל הגוף העודף בקרב מי שנותחו באחד מהניתוחים המתבצעים היום..
לרוב, הניתוח יומלץ למי שנמצא בסיכון גבוה לסבול ממחלה משנית להשמנה- מדד BMI מעל 35 עם גורמי סיכון, או מדד BMI מעל 40.
מחקרים ארוכי טווח מלמדים על ירידה במוות ובמחלות הקשורות להשמנה בקרב מי שבחר לבצע ניתוח בריאטרי. הירידה במשקל בעקבות הניתוח הבריאטרי היתה משמעותית גם בהשוואה למי שבחר באפשרויות אחרות לטיפול בהשמנה. בקרב מי שעבר ניתוח בריאטרי היתה גם נסיגה משמעותית יותר של הסוכרת.
היזהרו מטיפולים שלא הוכחו
חשוב לשים לב גם לטיפולים שאינם מומלצים מבחינה רפואית ואף עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך. כך, שאיבת שומן אינה מומלצת מבחינה רפואית למרות שיכולה להביא ירידה בכמות השומן כתוצאה מהפעולה האסטטית. שאיבת שומן אינה משפרת מדדים בריאותיים הקשורים למחלת ההשמנה ומחלות הקשורות אליה. גם שימוש בתוספי תזונה, או אקופונטורה (דיקור) לא הוכח מחקרית כמוריד תחלואה הקשורה להשמנה.
שמירה על משקל גוף לאחר ירידה במשקל
שמירה על דיאטה מאוזנת והתמדה בפעילות גופנית הן אבני היסוד של שמירה על משקל גוף תקין. עם זאת, אחת הבעיות המרכזיות בטיפול בהשמנה היא השמירה על הירידה במשקל, וגישה לפיה הכל תלוי ב"כוח הרצון" של האדם עשויה להביא לכישלון ולתסכול.
חשוב לדעת שלגוף שלנו יש מעין "נקודת ייחוס" של כמות השומן בגוף, כך שלאחר ירידה במשקל ישנם הורמונים שמורידים את קצב חילוף החומרים בגוף. בנוסף, גם הירידה במשקל הגוף כשלעצמה מורידה את קצב חילוף החומרים. בהקשר הזה חשוב לציין שניתוח בריאטרי משנה את "נקודת הייחוס" של כמות השומן בגוף ויחד עם טיפול תרופתי עשוי לסייע גם בשמירה על המשקל לאורך זמן.
הרעיון הרפואי החשוב מאחורי ההגדרה של השמנה כמחלה הוא שיש קשר הדוק בין השמנה לסיכונים בריאותיים משמעותיים. בנייה של תוכנית טיפול רפואית המתואמת לרמת הסיכון של כל אדם צפויה להביא לירידה במשקל, לשיפור בריאותי ניכר ולעלייה באיכות-החיים.
"Obesity: Association with cardiovascular disease", section on 'Benefits of weight loss'
Knowler WC, Barrett-Connor E, Fowler SE, et al. Reduction in the incidence of type 2 diabetes with lifestyle intervention or metformin. N Engl J Med 2002; 346:393
"Obesity in adults: Dietary therapy", section on 'Types of diets'
"Obesity in adults: Dietary therapy", section on 'Very low calorie diets'
"Obesity in adults: Behavioral therapy" and "Obesity in adults: Dietary therapy".
Thorogood A, Mottillo S, Shimony A, et al. Isolated aerobic exercise and weight loss: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Am J Med 2011; 124:747; Shaw K, Gennat H, O'Rourke P, Del Mar C. Exercise for overweight or obesity. Cochrane Database Syst Rev 2006; :CD003817.
אתר משרד הבריאות הישראלי, https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/HealthAndLifestyle/Phisical_Activity/Pages/default.aspx
"Obesity in adults: Drug therapy"
"Intragastric balloon therapy for weight loss", section on 'Indications'; "Bariatric procedures for the management of severe obesity: Descriptions", section on 'Laparoscopic adjustable gastric banding'; "Bariatric procedures for the management of severe obesity: Descriptions", section on 'Vagal blockade'
אתר משרד הבריאות הישראלי, https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/disease_Registries/Pages/Bariatric.aspx
"Bariatric operations for management of obesity: Indications and preoperative preparation"; "Bariatric procedures for the management of severe obesity: Descriptions"
"Obesity in adults: Drug therapy", section on 'Dietary supplements'; "Obesity in adults: Dietary therapy"; Acupuncture for the treatment of obesity: a review of the evidence.
Jacobson P, Ukkola O, Rankinen T, et al. Melanocortin 4 receptor sequence variations are seldom a cause of human obesity: the Swedish Obese Subjects, the HERITAGE Family Study, and a Memphis cohort. J Clin Endocrinol Metab 2002; 87:4442.
אולי יעניין אותך גם...
It seems we can’t find what you’re looking for.